בישול אחר אפייה – הכנת קפה טורקי(שחור) בשבת

בתקופה האחרונה נשאלנו כמה פעמים בנוגע להכנת קפה טורקי (המכונה גם “קפה שחור”) בשבת. מאחר שמדובר בשאלה מעשית המצויה בבתים, ראינו לנכון להציג את יסודות ההלכה בסוגיה זו בצורה מסודרת:

כידוע, מלאכת בישול היא אחת מ-39 המלאכות שעשייתן בשבת אסורה מן התורה. ומובא ב’שולחן ערוך’ (סימן שיח, סעיף ד) שמאכל יבש אשר נתבשל כל צרכו קודם שבת, מותר לחממו במים חמים בשבת, שכן “אין בישול אחר בישול” בדבר יבש¹. ונחלקו הפוסקים בשאלת מאכל שעבר קלייה בתנור לפני שבת – האם גם הוא נחשב ‘מבושל’ ויהיה מותר לחממו (להשרותו בחמין) בשבת, אם לאו.

על כך מביא ה’שולחן ערוך’ (שם, סעיף ה) שתי דעות, ולהלכה הוא פוסק שמותר לחמם במים חמים דבר יבש שעבר קלייה לפני שבת (כדעת ראבי”ה). הרמ”א, לעומת זאת, חולק עליו וקובע כי גם דבר יבש שעבר קלייה לפני שבת אין להשרות במים חמים – ואפילו ב’כלי שני’ – כל עוד חום המים הוא ברמה ש”היד סולדת בו” (כדעת ה”ר אליעזר ממיץ).

הכנת קפה טורקי (שחור) בשבת

קפה, כידוע, מיוצר מפולי צמח הקפה שעברו תהליך קלייה בתנור ליצירת ארומה וטעם ייחודיים, ולאחר הקלייה בתנור הפולים נטחנים לאבקה דקה ונארזים למכירה.

כיוון שהקפה עובר קלייה במפעל, לכאורה הכנת קפה בשבת תיחשב “בישול לאחר אפייה”, שלפי ה’שולחן ערוך’ – וכך נהגו בחלק מעדות המזרח – זה מותר, ולפי הרמ”א – וכך הוא מנהג האשכנזים – הדבר אסור (אפילו ב’כלי שני’, כל עוד המים הם בטמפרטורה של “יד סולדת בו”(

נוסיף ונציין, כי גם בקרב פוסקי ההלכה הספרדים, הדעות בעניין זה חלוקות:

מהם (תשובות ‘אור לציון’ חלק ב, פרק ל, שאלה ה ועוד) שאסרו הכנת קפה בשבת ואפילו ב’כלי שני’, כיוון שלדעתם, היתר ה’שולחן ערוך’ להשרות דבר אפוי בחמין בשבת הוא רק כאשר המאכל האפוי מוכן לגמרי לאכילה ואילו ההשריה במים חמים בשבת מחממת אותו בלבד. ואולם פולי קפה, גם לאחר קלייתם אינם מוכנים עדיין לאכילה, שהלוא אם נוסיף את אבקת הקפה למים קרים לא יהיה זה ‘קפה’ והמים לא יהיו ראויים לשתייה.

לעומתם דעת הגר”ע יוסף זצ”ל (שו”ת ‘יביע אומר’ חלק ט בהערותיו על ה’אור לציון’) היא, שהקפה ראוי לאכילה מיד לאחר קלייתו, שכן יש הולכי דרכים הלועסים את פולי הקפה ושותים מים, ומברכים על פולי הקפה “בורא פרי העץ”, ולפיכך מותר להכין קפה שחור בשבת ואין בכך משום (איסור) בישול.

פולי קפה שעברו זילוף מים בתהליך הקלייה

[1] להעיר שבפסקי הסידור, כותב אדה”ז: ” אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּשּׁוּל אַחַר בִּשּׁוּל בְּדָבָר יָבֵשׁ מִכָּל מָקוֹם אִם חוֹזֵר וְנִמְחֶה מִמֶּנּוּ קְצָת יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל אַחַר בִּשּׁוּל בְּלַחְלוּחִית הַמָּחוּי אִם הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ. וְלָכֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר בִּמְאֹד שֶׁלֹּא לְהָחֵם בָּשָׂר אוֹ עוֹפוֹת צְלוּיִים אוֹ מְבֻשָּׁלִים אִם יִתְחַמֵּם הַמֹּהַל הַנִּמְחֶה מֵהֶם עַד שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ מִשּׁוּם אִסּוּר סְקִילָה וְכָרֵת חַס וְשָׁלוֹם. וְכֵן שֶׁלֹּא לִשְׁפּוֹךְ בִּכְלִי רִאשׁוֹן שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ עַל צוּקֶער כִּי מֵאַחַר שֶׁהַצּוּקֶער נִמְחֶה יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל. וְלָכֵן אֵין לְהָקֵל בְּמֶלַח שֶׁלָּנוּ אַף שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל תְּחִלָּה שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹזֵר וְנִמְחֶה אֵין לְהָקֵל בּוֹ יוֹתֵר מִבְּמֶלַח שֶׁבִּימֵיהֶם לְפִי חִלּוּק הַדֵּעוֹת שֶׁבְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ שֶׁיֵּשׁ אוֹסְרִים אֲפִלּוּ לִתֵּן בִּכְלִי שֵׁנִי שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ. וְהַמַּחְמִיר תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה:

כאמור, פולי הקפה עוברים קלייה ולאחר מכן הם נטחנים ונארזים לשיווק. והנה, בדרך כלל מיד לאחר הקלייה עוברים פולי הקפה תהליך קירור על ידי הזרמת אוויר קר. אך יש מפעלים שבהם מזלפים טיפות מים קרים על פולי הקפה מיד לאחר הקלייה על מנת לקררם. פולי הקפה, בסיום הקלייה שלהם, יוצאים בטמפרטורה גבוהה ביותר – כ-200 מעלות צלזיוס – וטיפות המים המזולפות על פולי הקפה מתחממות  מאוד. מיד לאחר זילוף המים, פולי הקפה עוברים תהליך ייבוש למניעת התבשלותם ולשמירה על טריותם.

וכאן נשאלת השאלה, האם ניתן להחשיב את זילוף טיפות המים על פולי הקפה לבישול ראשוני, שהרי המים מתחממים מפולי הקפה החמים היוצאים ממכונת הקלייה.

ואם אכן נחשיב את מפגש המים עם הפולים החמים לבישול ראשוני, יוּתר לנו – לכאורה – להכין מהם קפה בשבת, כדין דבר יבש שהתבשל לפני שבת, שמותר לחממו שוב בשבת, לפי הכלל ש”אין בישול אחר בישול” בדבר יבש!

פסיקת ההלכה

והנה, בשולחן ערוך (הנ”ל) נפסק אמנם להלכה כי דבר יבש שהתבשל, מותר להשרותו בחמין בשבת. אך במקור הדין (מסכת שבת קמה, ב) נתבאר שההיתר להשרות מאכל מבושל בחמין בשבת מותנה בכך שאותו מאכל בושל קודם השבת כל צרכו, וכלשון התוס’ (שבת לט,א ד”ה “כל שבא”) “כל שבא בחמין מערב שבת – פירוש שהתבשל לגמרי“. אך מאכל יבש שלא התבשל כל צרכו לפני שבת – אסור להשרותו בחמין בשבת.

כמו כן הובא ב’מגן אברהם’ (ס”ק יד) שאם לא נתבשל ממש מערב שבת, אלא רק נשרה בחמין, אסור לשרותו בחמין בשבת. וכן פסק ב’שולחן ערוך הרב’ (שיח, יא) שמותר להשרות בחמין דבר יבש, רק אם הוא התבשל קודם לכן כל צרכו. וכן נראה בדברי ה’משנה ברורה’ (ס”ק לא).

לפיכך בנידון דידן, שמיד לאחר זילוף המים הקרים על פולי הקפה, הם עוברים תהליך של ייבוש למניעת בישולם ולשמירת טריותם – לא נוכל להתיר הכנת קפה מדין “בישול אחרי בישול“.

בנוסף, יש מן הפוסקים שחששו לכך שהקפה לאחר הקלייה הוא מהדברים המתבשלים גם בטמפרטורה נמוכה או אפילו על ידי עירוי מכלי שני, מושג הנקרא בהלכה ‘קַלֵי הבישול’, שגמר בישולם הוא על ידי הדחה במים חמים, ולכן יהיה אסור להכין קפה אף בכלי שני (ויש האוסרים אף בכלי שלישי) כל עוד המים הם בחום ש”היד סולדת בו”.

על כן נראה שלנוהגים לאסור בישול אחר אפייה (כדעת הרמ”א ותשובות ה’אור לציון’ הנ”ל), אין להתיר הכנת קפה טורקי (שחור) על ידי עירוי רותחים מכלי ראשון ושני, אלא רק בכלי שלישי ויש שהחמירו להתיר רק בכלי רביעי, אף אם פולי הקפה עברו תהליך של זילוף מים בסיום קלייתם.

הפיתרון להכנת קפה טורקי (שחור) בשבת

גם לנוהגים כשיטת הרמ”א, לאסור בישול אחרי אפייה, בשבת, מובא ב’משנה ברורה’ (סימן שיח ס”ק לט) שאם הוא משרה את אבקת הקפה במים רותחים או מערה עליה מים רותחים מערב שבת, ולאחר מכן הוא מסנן את המים, ואבקת הקפה מתייבשת, תיחשב היא למאכל מבושל, ומותר בשבת לערות מ’כלי ראשון’ מים רותחים על אותה אבקת קפה.

(אך יש שכתבו להימנע מהכנת קפה בשבת גם באופן זה, מחשש שהעירוי או ההשריה של הקפה במים חמים בערב שבת לא נחשבה בישול גמור).

אפשרות נוספת להכנת קפה טורקי, להמתין עד שהמים יתקררו מעט לטמפרטורה של פחות מ”היד סולדת בו” ורק אז להוסיף את הקפה. או להעביר את המים מכוס לכוס עד לכלי שלישי (אגרות משה אורח חיים חלק ד’ סימן עד ס”ק יח, וכתב שם שמעיקר הדין, קפה דינו כתבלין שמותר בכלי שני אך בנוגע למעשה צריך להחמיר בכלי שני, ומותר בכלי שלישי), ויש שהתירו רק ב’כלי רביעי’ (ערוך השלחן סימן שיח ס”ק כח, ועוד), ובזה אין חשש בישול בקפה, אף אם המים עודם חמים.

בדיעבד, גם אם עירו מים חמים מכלי ראשון, הקפה מותר בשתיה, וניתן לסמוך על הדיעות לפיהם אין בישול אחר אפיה (שו”ע הרב שיח סעיף יב).

לסיום:

זכורני כי בילדותי (בקיץ תשמ”ח) זכיתי להתארח למשך כמה שבועות בביתו של דודי, נשיא ועד הכשרות  ‘או קיי’ הרה”ג רבי דן יואל ליווי ע”ה, ובשבת בבוקר הוא הדריך אותי כיצד להכין שוקו וקפה (נמס) בשבת ב’כלי שלישי’, לפי כללי ההידור בהלכה. הדרכתו הפכה לשיעור מרתק בהלכות שבת, עם המקורות במשנה, כאשר הדגש היה כיצד כן ניתן לעשות דברים על פי כללי ההלכה ובהידור. בהירות מחשבתו ועומק הדרכתו ההלכתית שהיו נר לרגלי עולם הכשרות, חסרים כיום בכל סוגיה העולה על הפרק. אולם מורשתו ממשיכה להאיר את דרכנו גם עתה. תפילתנו היא כי נזכה להתגשמות דברי הנביא “הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר” (ישעיהו כו,יט), והרב ליווי ע”ה בתוכם, בביאת גואל צדק, בקרוב ממש.

[1] להעיר שבפסקי הסידור, כותב אדה”ז: ” אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּשּׁוּל אַחַר בִּשּׁוּל בְּדָבָר יָבֵשׁ מִכָּל מָקוֹם אִם חוֹזֵר וְנִמְחֶה מִמֶּנּוּ קְצָת יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל אַחַר בִּשּׁוּל בְּלַחְלוּחִית הַמָּחוּי אִם הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ. וְלָכֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר בִּמְאֹד שֶׁלֹּא לְהָחֵם בָּשָׂר אוֹ עוֹפוֹת צְלוּיִים אוֹ מְבֻשָּׁלִים אִם יִתְחַמֵּם הַמֹּהַל הַנִּמְחֶה מֵהֶם עַד שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ מִשּׁוּם אִסּוּר סְקִילָה וְכָרֵת חַס וְשָׁלוֹם. וְכֵן שֶׁלֹּא לִשְׁפּוֹךְ בִּכְלִי רִאשׁוֹן שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ עַל צוּקֶער כִּי מֵאַחַר שֶׁהַצּוּקֶער נִמְחֶה יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל. וְלָכֵן אֵין לְהָקֵל בְּמֶלַח שֶׁלָּנוּ אַף שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל תְּחִלָּה שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹזֵר וְנִמְחֶה אֵין לְהָקֵל בּוֹ יוֹתֵר מִבְּמֶלַח שֶׁבִּימֵיהֶם לְפִי חִלּוּק הַדֵּעוֹת שֶׁבְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ שֶׁיֵּשׁ אוֹסְרִים אֲפִלּוּ לִתֵּן בִּכְלִי שֵׁנִי שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ. וְהַמַּחְמִיר תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה: